אם יש משהו שמייחד וכמובן מאחד אותנו,היהודיים, זה תפילות. יש לנו במקורות יותר תפילות מאשר לכל דת אחרת. גם מי שאיננו מאמין אדוק ולא מעיד על עצמו כדתי מכיר את תפילות מסוימות ומרשה לעצמו להשתמש בהן בכל עת.תפילות מאחדות אותנו כעם אבל גם מקברות אותנו אחד לשני. תפילות לחגים ולמועדים מיוחדים כמו גם תפילות אישיות ופרטיות, תפילות ברבים ברחבת הכותל או תפילות שאדם נושא בשקט, בינו לבין בורא עולם.

תפילות שומרות עלינו בתקופות קשות, זאת ניתן לראות בבירור כאשר אנשים יושבים במסדרונות בית החולים או יושבים במטוס עם תפילת הדרך. תפילות הן סוג של מפלט בכל עת של פחד,מצוקה, דאגה או חוסר וודאות. אנשים מוצאים נחמה בפריקת הדאגות בצורה של תפילות- תפילות שיהיה טוב יותר, שקט יותר, בטוח יותר.

 בעבר לימדו תפילות בעיקר תפילות לחגי ישראל בבתי הספר אולם כיום יש פחות ופחות החמרה של משרד החינוך והדגש על לימודי דת ומסורת במערכת החינוך נהיה רופף יותר משנה לשנה. אולם דווקא כאן נכנס האינטרנט כצינור מקשר. מי שגלש מעט ברשתות החברתיות לקראת החגים בוודאי הבחין בקבוצות שמתגבשות לקראת נסיעה לכותל לקראת תפילות יום כיפור וראש השנה.

בין הטקסטים הרבים והמגוונים שניתן למצוא באינטרנט, עם כל התוכן המחתרתי, הפרובוקטיבי וכיו"ב, ניתן למצוא גם הרבה חומר מחזק ובעיקר כל מיני סוגים של תפילות שיעזרו לאנשים לעבור כל מיני מצבים בעיקר חדשים או קשים במיוחד.

 הדור הצעיר אולי יותר פרובוקטיבי, יותר פתוח לגירויים של העולם הגדול, אוהב גירויים וריגושים חדשים אבל יש דברים שהם חזקים ממנו. גם הצעירים שמבלים שעות מול הטלוויזיה ומול המחשב, אותם צעירים שאין להם כבוד למורים, להורים ובכלל - לבני אדם. כמה שאומרים עליהם שהם חסרי תקנה, אם משווים את הדור החדש בארץ לדור החדש במערב, בעיקר בארצות הברית, רואים שהם הרבה יותר איכותיים והרבה יותר רגישים וזאת כי יש לנו כאן מציאות הסטורית מיוחדת (עבר,הווה ועתיד) וכי יש לנו אמונה וערכים ייחודיים שמגבשים ומייחדים אותנו. לתפילות יש חלק מרכזי בכך.